בכל דיון על מצוקת הדיור ישנם המוני מושגים ומונחים שצצים שוב ושוב. יהיה זה בלתי אפשרי לפרט את כולם וגם להסביר באמת מה הפירוש שלהם ומה הם מסתירים. אבל, בכל זאת, הרי לכם כמה מונחים יחד עם הסבר קצר על כל אחד מהם: הסבר חלקי ולא ממצה אבל כזה שיכול לתת מושג כללי ונקודת בסיס להבנה טובה יותר של הדיון.

שוק הדיור: מקום דמיוני אבל בעל השפעה ברורה על המציאות. ההתרחשות הכלכלית שכוללת בנייה, שיווק, מכירה וקנייה של דיור בארץ. השאלה הגדולה ביותר היא האם בני אדם מעורבים בו, האם יש להם השפעה עליו והאם מותר להם להתערב במתרחש בו או שמא הם רק ניצבים בהצגה של מישהו אחר.

כוח קנייה: היחס בין ההכנסה של כל אחד מאיתנו לבין העלות של המוצר בשוק. הכנסה היא גבוהה רק אם היא יכולה לרכוש מוצרים יקרים. למרבה הצער עליות המחירים של הדירות גבוהות בהרבה מהעלייה בהכנסה של רוב הצרכנים; אבל יש כאלה שדווקא מרוויחים מזה. כוח הקנייה גם תלוי בהעדפות שלנו של אזור מגורים: ירושלים, תל-אביב, מושבים בשרון או כל מקום אחר.

רווחיות: יש לא מעט אנשים – בעלי הון ודלפונים גם, יצרנים וצרכנים כאחד – שסבורים שזו צריכה להיות המטרה העליונה ו/או היחידה של השחקנים בשוק הכלכלה המודרנית. אין זה מפתיע, לכן, שיזמים וקבלנים בשוק הדיור בוחנים את המצב ופועלים רק כדי להגדיל את הרווחיות שלהם. האם כך זה צריך להיות? האם אפשר אחרת?

שיווק קרקעות: אחד מהמושגים הרווחים ביותר בשיח על מצוקת הדיור. כיוון שהמדינה היא בעלת רוב הקרקעות במדינה היא זו שיכולה להשפיע על שוק הדיור על ידי הפשרת עוד קרקעות לבניית עוד יחידות דיור. האם זהו הקסם שיפתור את מצוקת הדיור? כיצד יש לשווק בצורה נכונה את קרקעות המדינה? נושא חשוב שמעורר הרבה מחלוקת.

בירוקרטיה ומיסוי, מעורבות ממשלתית, מנהל מקרקעי ישראל, רפורמה במנהל מקרקעי ישראל: עוד כמה שמואשמים בכל מצוקות שוק הדיור. לא מעט מומחים ובעלי עניין מצהירים שאם המדינה רק תוריד את המיסוי (כדי להגדיל את הרווחיות של היזמים) הרי שמצוקת הדיור תיפתר: היצע גדול יותר של אדמות ורווחיות גבוהה יותר ליזמים וודאי תוביל להגדלת ההיצע של דירות למכירה. האומנם זה כך או שמא מדובר בדרך שתוביל להתעשרות של יזמים מבלי לפתור באמת את מצוקת הדיור? עוד נושא לדיון.

תשומות הבנייה: לבנות בתים עולה כסף וסך כל ההוצאות שיש לקבלנים שבונים נכלל במושג הזה: העלויות של החומרים ושל העבודה שבהם נעשה שימוש כדי לבנות דירות. עליה בתשומות הבנייה מפחיתה את הרווחיות של הקבלנים ושל היזמים ועשויה לגרום להם להשקיע במדינות אחרות שבהן תשומות הבנייה נמוכות יותר. מי אחראי על תשומות הבנייה? האם יש מה לעשות בנידון? עוד נושא לדיון.

כלכלה גלובלית ושוק הדיור: העלייה בתשומות הבנייה מחד, והפתיחה של שווקים זרים מאידך גרמה להרבה חברות בנייה וליזמים לעזוב את השוק המקומי ולהשקיע בבניה במדינות זרות. האם כך פועל שוק חופשי שאו שיש למצוא פתרון לכך?

פילוח שוק הדיור, דיור יוקרתי, דיור בינוני גבוה, דיור בינוני-נמוך, מרכז ופריפריה: כדי להבין את מצוקת הדיור נעסוק לא מעט בפילוח שלו לתתי-קבוצות שונות.